בין ישראל ליהודה

קטנה ביותר ועמדה על 0 . 003 בלבד . פירושו של דבר כי לפי כל ההשוואות המבנים נחלקים בצורה חדה ומובחנת : מצד אחד עומדים המבנים הגדולים ביותר ( בגודל ממוצע של 138 . 7 מ"ר , ( שהם גם המבנים הנאים ביותר , ומצד אחר עומדים המבנים הקטנים יותר ( בגודל ממוצע של 65 . 4 מ"ר , ( שהם גם המבנים שאינם נאים . תוצאות אלה מלמדות על אי שוויון חריף , ועל קיומה של אליטה חברתית מובחנת . בין ישראל ליהודה מן האמור לעיל ברור כי רמת הארגון החברתי הן בישראל הן ביהודה יכולה להיחשב ל'מדינה , ' ובשתי הממלכות יש סימנים ברורים לקיומם של ריבוד חברתי וקיטוב כלכלי . יחד עם זאת , נתונים רבים מעידים כי שתי הממלכות לא היו זהות זו לזו באופיין הסוציולוגי . ריבוד חברתי לנסקי ולנסקי מחלקים את החברות החקלאיות לשני סוגים ו מתקדמות ופשוטות . אחד ההבדלים בין שני הסוגים הוא שבחברה חקלאית פשוטה יש רק שני רבדים חברתיים כלכליים : רובד עשיר ומצומצם ביותר בהיקפו , ורובד עני ונרחב ביותר בהיקפו , ואילו בחברה חקלאית מתקדמת יש מספר רב יותר של רבדים חברתיים . כפי שראינו לעיל , הנתונים הארכיטקטוניים של המבנים במגזר העירוני העידו על אי שוויון כל...  אל הספר