פרק רביעי בין קהילה למשפחה : החברה הכפרית רוב אוכלוסיית העולם התגוררה מאז ומעולם ביישובים כפריים . למרות זאת , לא זכה מגזר יישובי זה בארץ ישראל למחקרים רבים , כנראה בגלל נטייתה של הארכאולוגיה הארץ ישראלית לחפור תלים , שהם אתרים 'מבטיחים' יותר מבחינת הממצא הארכאולוגי , בעיקר התלים המזוהים עם יישובים מתקופת המקרא . בגלל המיעוט היחסי של הממצא בהשוואה למגזר העירוני הדיון דלהלן אינו מבוסס על חלוקה רגיונלית ( כפי שנעשה בפרק השלישי , ( אלא על סוג היישוב : חווה , כפר או עיירה . חלק זה של הדיון מתייחס בעיקרו לרמת ה'מזו , ' כלומר לרמת היישוב הבודד . בהמשך יוצלב המידע מהיישובים השונים , וינותח גם על סמך מאפיינים גאוגרפיים אזוריים . חקלאי . גישה זו אינה מבחינה בהבדל של מהות בין העיר לכפר . גם הסוציולוגים מתלבטים בשאלה כיצד להגדיר את הכפר , ולפי חלקם יש לחזור להגדרה הבאה : יישוב המאופיין בנוף שהייצור הראשוני שליט בו . מקור העניין של הסוציולוגים בשאלה נעוץ בהיעלמותם ההדרגתית של המאפיינים החברתיים והכלכליים של הכפר , וחדירת העיור , בבחינת דרך חיים מיוחדת , לאורחות חייהם של תושבי הכפרים . אלא שנראה כי...
אל הספר