ערי ממלכת יהודה במאההח ' לפנה"ס ירושלים במאה הי' לפנה"ס התרכזה ירושלים , בירת ממלכת יהודה , בעיר דוד ובהר הבית . במשך הזמן , ובעיקר במאה הח' לפנה"ס , חל בה גידול דמוגרפי וגאוגרפי . ירושלים התפשטה מערבה , וגם הגבעה המערבית ( הרובע היהודי , הארמני והר ציון דהיום ) יושבה והוקפה בחומה . אפשר להגדיר את ירושלים בתקופה זו 'עיר ראשה . ' ככל הנראה נבע תהליך זה לא רק מריבוי טבעי . בשליש האחרון של המאה הגיעו פליטים רבים ליהודה , בעיקר משטחי ממלכת ישראל שחרבה , והם תרמו לגידול באוכלוסייה ובשטח העיר . לאחר מסע סנחריב , הואץ קצב הגידול במאה הד לפנה"ס , אך תקופה זו תידון בהמשך בנפרד . מבני ציבור . מתיאור הארמון שבנה שלמה בסמוך למקדש ( מל"א ז ) עולה כי בירושלים היה מתחם מלכותי — מעין אקרופוליס — בדומה לשומרון . במקום ניצבו מבני ציבור רבים , בראש ובראשונה בית המקדש , שחשיבותו בתקופה זו הלכה וגדלה , וכן ארמון המלך . המידע על מבנים אלה שאוב מן המקרא בלבד , ולא 118 נשתמרו מהם שרידים ארכאולוגיים . המבנה הציבורי היחיד ששרידיו נשתמרו הוא המבנה שנחפר בשוליים המזרחיים של חפירות הכותל . במקום , המזוהה עם חלק מן...
אל הספר