בעיקר מהמאה הדו' לפנה"ס : בין הערים המוכרות טוב למדי מבחינה ארכאולוגית יש למנות את חצור , שכם , שקמונה , תרצה ( תל אל פארעה הצפוני , ( תל א סעידיה ומגידו , ובמידה פחותה בהרבה יש לציין את שומרון , דן , גזר , עין גב ואפק . ( ב ) הממצא בממלכת יהודה במאה הח' לפנה"ס . ברשותנו מידע רב יחסית על תל א נצבה ( מצפה , ( ירושלים , בית שמש , לכיש , תל בית מרסים ובאר שבע . ( ג ) הממצא בממלכת יהודה במאה הז' לפנה"ס : ברשותנו ידיעות על תל א נצבה ( המצפה , ( ירושלים , עין גדי , גבעון ולכיש . לאחר הניתוח המפורט של כל עיר ועיר נבחנים הבנייה הציבורית והתכנון העירוני באופן תאורטי כדי ללמוד על מידת המעורבות הממלכתית באתרים השונים ועל אופי הארגון המקומי קהילתי . דיון מפורט יוקדש לאחד מטיפוסי המבנים הציבוריים ( מבני העמודים ) שעשויות להיות לו השלכות חשובות על הבנת תפקוד המערכת העירונית . גם התכנון העירוני ייבחן מנקודת ראות חדשה . חלקו האחרון של הפרק בוחן את מבנה המשפחה הנפוץ בעיר , את היחידות הכלכליות חברתיות הבסיסיות , את אופי הארגון החברתי בעיר , ואת המנגנונים שהשפיעו על החברה המקומית . בדיון מסכם נבחנים ההבד...
אל הספר