אחרים בצורה מרוכזת דוגמת הנגב ומדבר יהודה החל בימי מנשה . גם הלפרן דן בהבדלים בין המאות הח - ' ז : ' במאה הח' התקיימו מגזר כפרי גדול וחברה מסורתית במידה רבה , ואילו במאה הד חוסל המגזר הכפרי והחברה המסורתית חדלה להתקיים . סיכום מרבית המחקרים שהתייחסו מבחינה ארכאולוגית לחברה הישראלית דנו בנושא באופן כוללני מדי . עקב כך לא נוצלו כיווני מחקר אפשריים ולא נשאלו שאלות הכרחיות . כך , למשל , כמעט לא בוצע ניתוח של יישובים מצד תכניתם וארגונם ( מחקרה של גבע על חצור הינו יוצא דופן , ( ושום מחקר לא ניסה לנתח את כלל הממצא הארכאולוגי מבחינה חברתית . ברבים מן המחקרים החלקיים שפורסמו יש פגמים מתודיים המטילים צל כבד של ספק על תחולת מסקנותיהם . כך , למשל , רוב החוקרים לא הפרידו בין ישראל ליהודה , ועסקו בשתי הממלכות יחדיו מתוך הנחה מובלעת שמדובר בחברות דומות . חמור מכך , המחקר הארכאולוגי נטה במשך השנים להתעלם מן המגזר הכפרי , שכלל את מרבית האוכלוסייה , ועד כה לא בוצעו כלל חפירות יזומות באתר כפרי מן התקופה הנדונה . חוקרים רבים היו מודעים לחיסרון זה , וחלקם ניסה לגשר על הפער בהתייחסות לאתרים עירוניים כאל כפר...
אל הספר