מחקרים כלליים רוב המחקרים הארכאולוגיים שדנו בחברה הישראלית התייחסו לנושא באופן כללי , וניסו לזהות מאפיינים העשויים ללמד על ריבוד מעמדי ועל רמת הארגון החברתי ( ראה עוד להלן עמ' . ( 231-208 ספרו של ג'מיסון דרייק , 'סופרים ובתי ספר בממלכת יהודה , ' דן בנושאים כגון הארגון המנהלי של ממלכת יהודה , קיומם של בעלי מקצוע מתמחים ועוד . לדעת ג'מיסון דרייק , הממצא הארכאולוגי יכול להעיד , בין היתר , על ריבוד חברתי בממלכת יהודה . ראשית , מדרג יישובי מפותח מלמד על חברה מורכבת , שיש בה מרכזים של קבלת החלטות וריכוז עודפי תוצרת . בחברה מעין זו קיים כמובן גם ריבוד חברתי . על סמך הסקרים והחפירות שנערכו בארץ הראה ג'מיסון דרייק כי במאות הח' והד לפנה"ס אכן התקיים בארץ ישראל מדרג יישובי מפותח ביותר , והסיק כי החברה הייתה מורכבת וריבודית . שנית , קיומם של מבני ציבור מלמד על קיום עודפים ועל יכולת ניהולית לארגנם , כלומר על קיום מעמד שליט ואדמיניסטרציה שבנתה מבנים אלה והשתמשה בהם , היינו חברה מורכבת ומעמדית . שלישית , הימצאותם של 'חפצי יוקרה' מעידה על ניצול העודפים לצורכי מסחר . גורמים אלה מעידים על חברה בעלת מערכ...
אל הספר