צרכי קיום ובשירותים , מאחר ששיטת האוטרקיה לא התאימה לתנאים החדשים . כך גדל והלך הפער הכלכלי ונתגלה הקיטוב החברתי — תופעה המלווה כל חברת קבע שהיא בלתי שוויונית באופיה . ' ברור כי כבר בתקופה זו התקיימו בישראל עשירים יותר ופחות , עובדה הבאה לידי ביטוי בתיאורי 'השופטים הזעירים' ( שופ' י ; 5-1 יב , ( 15-8 שרכושם ומעמדם מתוארים בפרוטרוט . גם נבל הכרמלי היה מן הסתם עשיר , והכינוי 'איש גדול' ( למשל שמ"ב יט ( 33 מתייחס אף הוא לאנשים עתירי נכסים . בקוטב הנגדי של המערכת החברתית כבר ניתן היה למצוא בתקופה זו 'ריקים , ' 'פוחזים' ו'בני בליעל . ' כינויים אלה משקפים את גישת האוכלוסייה ליסודות שנפלטו מן המערכת החברתית הקיימת . אך מרבית האוכלוסייה הישראלית ניצבה בין שני קטבים אלה , ולפיכך ' אין להגדיר את החברה הישראלית בתקופה הנ"ל כחברה מעמדית . האיזון היחסי והעדרה של חלוקה מעמדית מובהקת נעוצים היו בתהליכי ההתנחלות — ובעיקר באורח החיים הפטריארכאלי ובייעודן הכלכלי והחברתי של היחידות התת שבטיות , בהן נשמרו האחריות ההדדית וסיפוק צרכי קיומם של מרכיביהן . ' הארגון החברתי בשלהי תקופת המלוכה רוב החוקרים סבורים ...
אל הספר