נסיונות שלא הצליחו — ולא יצליחו העתון האידי החדש "ניו יארקער וואכענבלאט , " שהתחיל להופיע בראשית שנת , 1935 פותח בהתקפה על ארץ ישראל והשפה העברית . בעל המאמר הוא , כפי הנראה , מר נפש , מלא אכזבות ויאוש בעתידות השפה האידית במרכזים הקבועים , והוא הולך לנוע על טריטוריות חדשות ולבקש מקומות כבוש חדשים . בארץ ישראל געלה נפשו . יודע הוא מראש , שלאידית אין מקום בתוכה , והוא תולה את תקוותיו בבירו בידזשאן . אולם מרוב כעסו על שנתאכזבה תקותו בארץ ישראל , הוא שופך את כל חמתו עליה . ולא נחה דעתו עד שפסק , כי רדיפות אלה נושאות את כל היסודות של טירור פאשיסטי נאצי . רגילים אנחנו ל"התקפות" ועלילות כאלה , ואין איש מאתנו שם לב אליהן . ביחוד לא כדאי להכנס בווכוח עם "סופר" שכזה . מרוב כעסו יכביר מלים , והרעל והארס המפעפעים הורגים כל סימן של שכל והגיון . אבל כוונתי אני במאמר זה היא — לנפץ את ה"שקר המוסכם , " שבארץ ישראל רודפים את השפה האידית , לערער את כל היסודות של דבות השוא שקנאי האידית מפיצים בזדון על איסורים וחרמים על מדברי אידית בארץ ישראל . עובדה היא , שבארץ ישראל עוד רבים הם דוברי אידית . שפה זו עדיין...
אל הספר