ולבסוף — להשקפות שניתחנו כאן נודעת חשיבות רבה לגבי הבנתנו את תפיסת הדינאמיקה על ידי הילד , ואנו ניתקל עוד בכך כשנעסוק בהסברת התנועות הטבעיות . ואכן מצאו , כי ילדים בני 8—7 סבורים , בדרך כלל , כי תנועת השמש והירח באה מכוח האוויר , הרוח , העננים וכר . דבר זה מרמז על הסבר מיכאני , אולם בעת ובעונה אחת סבורים הילדים , כי השמש והירח מלווים אותם בדרכם . הגורם המאגי אנימיסטי , המצורף באופן כזה אל הכוחות המיכאניים , מצביע על המשמעות הריאלית של תפיסתו המיכאנית של הילד — באומרו , כי תנועת השמש והירח המלווים אותנו באה מכוח הרוח , וכר , הרי זה כאילו אמר , שהרוח , העננים וכוי הם שותפים לדבר , וכי גם הם מגלים בנו עניין , וכי כל האובייקטים בעולם חגים סביב האדם . ובכך אנו באים לדון בסוג הכורח , שהילד מייחס לחוקים הטבעיים . לאחר שנבדוק בעיה זו , נוכל לעבור ישר לבעיית מקורות האגימיזם הילדי . ג . דטרמיניזם פיזיקאלי וכורחמוסרי . כפי שראינו בפרק , 5 ישנן שתי דרכים , בהן עשוי הילד לגרוס תפיסה אנימיסטית של הטבע : כשהן באות להסביר את המקרי והארעי שבדברים וכן את סרירותם . להסביר את ההתרחשות האקראית פירושו להוצי...
אל הספר