של צווים — על ידי פקודה בלבד אפשר להשפיע על העצמים שיצייתו , אפילו הם מצויים במרחק רב . במקרים אלה של הקבוצה הרביעית , נחלשת נטייתן של הפעולות המאגיות או של כוח המלים לההפך לסמלי ת , הואיל והמאגיה מטיפוס זה מופעלת על ידי סוג של פקודות , שהוא ריאלי ממש כפקודה המכוונת ליצור חי . אולם , כפי שכבר צויין לעיל , קשרים אלה שברצון יתפתחו למאגיה על ידי המחשבה או המחווה , הנוטות תמיד לההפך לסמליות . בסיכום : דומה שהתפתחות הפעולות המאגיות , והיא המקור שעליו מבוס סים ה"קשרים" מה שיהא — כפופה לחוק , אשר דלקרוא ניתח אותו באופן מזהיר לגבי הלשון . הופעתם של הסימנים בראשונה , בהיותם חלק מן האובייקטים , באה בדרך של רפלקסים מותנים פשוטים . רק מאוחר יותר , נתלשים הם מן האובייקטים . אולם עד אז משתרעת תקופה , שבה מעורים הסימנים בתוך העצמים , אף כי בחלקם כבר הם תלושים מהם . אולם , אם כל מאגיה מביאה לסמליות , הרי זה , כפי שהוכיח בצדק מ . דלקרוא , מפני שכל מחשבה היא סמלית . מה שמוכיח השלב המאגי עצמו , בניגוד לשלבים המאוחרים יותר , הוא , שהסמלים עדיין נחשבים כמשתתפים בתוך האובייקטים . המאגיה היא איפוא השלב הקדם...
אל הספר