ג . כללים וקני מידה לאיבחון סוגי התשובות השונים . לאחר שהבהרנו את נושא מחקרנו , ננסה עתה לנסח כמה כללים העשויים לשמש מורי דרך בבחירת התשובות המעניינות ביותר . במלים אחרות ננסח להסביר את אמצעי ההבחנה בין חמשת טיפוסי התשובות , שתוארו עד כאן באורח מופשט . קודם כל , כיצד ניתן להבדיל בין התשובה העצמית ובין התשובה שבאקראי י התשובה הנרמזת היא בעיקר מאולתרת , בת הרגע . די בהרמזה מצדנו , כדי להרוס את כל המיבחן . או די לתת לילד לענות על איזו שאלה ואחרי כן לשאול אותו שוב בעקיפין באותו נושא : התשובה הנרמזת דומה לטפיל במחשבתו של הילד , והוא נוטה , כמובן , להשתחרר ממנה . אך קנה מידה זה איננו מספיק . ילדים מסויימים מוכשרים במיוחד ומשנים את דעותיהם בכל נושא בקלות כזו , עד שאי אפשר לסמוך על תנודות אלה כמו על קנה מידה יציב ו ^ נחה . יש איפוא לערוך מיבחן קפדני יותר . הסימן האופייני לתשובות הנרמזות הוא חוסר הקשר בינן ובין תשובותיו האחרות של הנבדק , וכן אי הדמיון שביניהן ובין התשובות של ילדים אחרים בגיל זה . אך בראש וראשונה , יש לבחון היטב את התשובה המפוקפקת , כדי לראות אם היא מושרשת היטב בדעותיו של הילד ...
אל הספר