היישוב היהודי

בתחום החקלאות לא הורגשה יוזמה : לא פותחו מקורות המים המקומיים , הטרקטורים בכפרים היו מעטים ביותר , לא השתמשו בזבלים כימיים , שיטות העיבוד היו פרימיטיביות ולא הורגשה כל התארגנות פנימית בתוך הכפרים עצמם . כך נוצר פער עצום ברמת החיים בתחום האיזור בין הפלאח הערבי והאיכר היהודי . לאחר מלחמת העצמאות נעזב רוב החבל ממתיישביו הערבים . נשארו רק שלושה כפרים , לרבות כפר צ'רקסי אחד . התמורות שחלו בהם מאז קום המדינה מפתיעות , אף על פי שהאמצעים שעמדו לרשותם היו מצומצמים מאלה של ההתיישבות היהודית . ההתפתחות הבולטת ביותר היתה בכפר הצ'רקסי כפר כמא . אין ספק שרמת החיים מתקרבת כאן לזו שבהתיישבות היהודית בכל תחומי החיים . מאז הפעלת חוק חינוך חובה משתווה רמת החינוך היסודי לזו של היישוב היהודי . חלק ניכר מן התלמידים ממשיך את לימודיו בבתי ספר תיכוניים , עיוניים או מקצועיים . גבוהה גם רמת שאר השירותים . סופקו מי שתייה וחשמל לכל כתי המגורים , יש עלייה בולטת ברמת הדיור ועם הבאת מי המוביל כנרת-גליל תחתון פותחו שטחי שלחין . בשל ההדרכה המתאימה , שופרו שיטות העיבוד ועלתה רמת החקלאות . בהשוואה למצב הכפרים הערכיים בסו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי