לאיזור שסבל במשך שנים רבות ממיעוט יישובים יהודיים וממיעוט אוכלוסיה יהודית . על כל הקרקעות כמעט שהיו ברשותן של פיק"א או הקרן הקיימת לישראל , הוקמו יישובים חדשים ; אבל לרובם לא היה , כאמור , בסיס כלכלי וגם מספר התושבים שגרו בנקודות החדשות , היה מועט ביחס . האוכלוסיה היהודית עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה ותחילת השלטון הבריטי בארץ ישראל לא חלו שינויים רבים באוכלוסיה היהודית בגליל התחתון המזרחי . החלה להסתמן גם ירידה במספר התושבים היהודים . האחוזות פוריה ושרונה עמדו על סף התפוררות , והמצב הכלכלי כמושכות היה בכי רע . משום כך עזבו רבים , בעיקר בקרב הפועלים החקלאיים ( ראה לוח . ( 1 מלוח 1 עולה כי לפי נתוני יק"א היתה ירידה באוכלוסיה היהודית במושבותיה מ 1 , 053 נפשות כשנת 192 1 ל 935 נפשות ב , 1922 דהיינו ירידה ב 118 נפש , כ 11 אחוזים . ירידת האוכלוסיה היתה בעיקרה בסגירה , שאותה עזבו 14 משפחות ו את מצפה עזבו 12 משפחות של איכרים ועוד ארבע משפחות אחרות ( המספר של 18 משפחות איכרים במצפה ב 1921 נראה לא מציאותי , משום שעם תום מלחמת העולם הראשונה היו בה רק שבעה איכרים . מספר האיכרים לא עלה על...
אל הספר