הקמת יישובים חדשים עד מאורעות 1936 עם תחילתו של השלטון הבריטי כארץ ישראל אפשר היה לצפות לחידושה של תנופת ההתיישבות היהודית כגליל התחתון המזרחי . לאחר תקופה ממושכת של חוסר עשייה , עקב תלאות מלחמת העולם הראשונה ומשום שהאוכלוסיה היהודית , שמנתה אך כאלף איש , היתה מפוזרת ומבודדת בין כפרים ערביים עויינים ורק בבקעת יבנאל היו שתי מושבות סמוכות זו לזו — נתחייבה הקמת יישובים חדשים במהירות ; ואולם תקופה ממושכת של אי הקמת יישובי קבע חדשים , שהחלה בשנת , 1908 עם הקמתה של מצפה , ציינה את הדריכה במקום וחוסר ההתפתחות של כל ההתיישבות היהודית בגליל התחתון המזרחי גם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה ועד . 1936 חוסר העשייה נמשך למרות חילופי השלטון ולמרות רזרבות קרקעיות שעמדו לרשות המוסדות המיישבים ( פרטים ראה לעיל . ( פיק"א השקיעה אמנם מאמצים כקידוחי מים , שהסתיימו בהצלחה כ , 1932 אבל לא היה בהם כדי לפתור את כל קשיי המים של הגליל התחתון והם לא הספיקו גם לכל יישובי בקעת יבנאל . נסיונות התיישבות נעשו בכפר חטים לאחר רכישות הקרקע הלא מוצלחות שנעשו בבקעת ארבל בידי הקרן הקיימת לישראל לפני מלחמת העולם הראשונה ....
אל הספר