הראשונה , בדברי ימי החינוך בכלל , הבאה לחבוק מיגזר של אוכלוסיית העולם באשר היא שם , עם כל הבדלי הגזע , הדת והלאום . ואילו ערך עיוני גדול ביותר לגבי החינוך נודע לאנתרופולוגיה הפילוסופית , באשר היא , שלא באנתרופולוגיה האתנולוגית והסוציולוגית , מדגישה לא את החילוקים האתניים והמעמדיים אלא את הקווים המשותפים של האדם באשר הוא אדם . אין אנו יכולים לפרוש כאן את יריעת החינוך היסודי , אבל נעמוד על שלושה כישורים אנושיים עיקריים , שאולי יזכו לחשיבות מכרעת לגבי חינוך כללי בעולם משתנה . המישור הכלל אנושי ראשון בכישורים אלה של האדם הרי זה — לתכנן את חייו שלו וחיי ילדיו . לימוד הוא תהליך מתוכנן החורג מן ההווה הרוחני . אמת , צריך שכל לימוד יהיה בעל משמעות גם לגבי הרגע שבו הוא מתקיים , אבל עיקר הוא שבלימוד אתה שולח את ידך לקראת העתיד , כדי להשתמש בנוסחתו המוצלחת של הארטמוט פוץ האנטיג : יש בו משום םטךמה לחלק של העתיד . עתיד זה אינו ידוע כולו , ודבר זה חל בימינו יותר משחל בזמן מן הזמנים , משום שקצב השינוי מהיר כל כך ומשום שנפתחים אופקים חדשים , ועימם כפי הנראה שוב הקיץ הקץ על תמונת העולם שעמדה בעינה , ...
אל הספר