החינוך לשלום בעתות מלחמה בהצעה המובעת כאן , בלשון הכותרת , מובלעות שתי הנחות קודמות בלתי מובררות . הנחה אחת , האומרת שאפשר לחנך בעת ובעונה אחת על שני מישורי זמן שונים 1 אחד , הנושא בכל עת בעול של התחייבות כלפי המציאות ההוזה , ובדוגמה שלפנינו — מציאות של מלחמה ; ואילו השני נושא פניו לקראת עתיד של שלום . במלים "עתיד של שלום" טמונה ההנחה השנייה , לאמור : ההיסטוריה של העמים עוד צויפנת בחובה את האפשרות — חרף כל נסיון העבר — לחרוג אל מעבר להפוגות בין מלחמות , כפי שהיה עד כה , ולהגיע אל שלום אמיתי בין העמים ; לשלום העומד בעינו , לפחות תקופה ארוכה שאין לחזות את קצה מראש , אם לא ל ? " צח , " כפי שהאמין קאנט . ננסה לבחון שתי הנחות יסוד אלה , תחילה לפי גרעין האמת הטמון בכל אחת מהן בנפרד . נתחיל איפוא בחינוך המתייחס לשני מישורי זמן בעת ובעונה אחת . עם כל השינויים והתמורות בדרכי החינוך , המתחוללים לנגד עינינו כיום בקצב מוגבר , עדיין נשאר ודבק בו סימן היכר אחד לפחות , המאפיין את החינוך מאז ומתמיד : הוא מתחולל בין שני דורות , בין הורים וילדיהם , בין מורים ותלמידים , הווה אומר — על ( בין ) שני מישורי ...
אל הספר