שלומי רזניק תמורות ביחס תנועת החרות לקליטת העלייה הגדולה * המבנה הפוליטי היציב וההסדרים הפוליטיים והחברתיים , שאפיינו את החברה היהודית בתקופת היישוב , הועתקו כמעט בשלמותם למדינת ישראל עם הקמתה , כאשר אוכלוסייתה הוכפלה ויותר . יציבות זו אינה מובנת מאליה , ושתי סיבות עיקריות אפשרוה : האחת , דפוסי ההצבעה של העולים החדשים , והשנייה , כוחן הפוליטי של המפלגות החדשות שהוקמו מתוך המחתרות : 'חרות' מיסודו של אצ"ל , ' רשימת הלוחמים' מיסודה של לח"י ו'מפלגת הפועלים המאוחדת , ' שרבים מיוצאי הפלמ"ח הצטרפו אליה . המפלגות החדשות לא היו חלק מהמערכת הפוליטית שנתמסדה ביישוב מאז שנות השלושים . אילו העולים החדשים היו תומכים בהן תמיכה רחבה יותר , והן היו זוכות לרוב בציבור הרי שהמפה הפוליטית היתה עשויה להשתנות מיסודה . השאלה מי יצליח לגייס את העולים לצדו הפכה אפוא לשאלה מכרעת לעיצובה של המערכת הפוליטית . מטבע הדברים זכו לעיקר תשומת הלב במחקר , 'המנצחים' במאבק הפוליטי על גיוס העולים - ולא 'המנוצחים . ' ספרות העוסקת בכך מרבה לדון בהצלחת מפא"י בקליטת העלייה , תוך שימת דגש על גמישותה הרעיונית , ארגונה ויכולת התמר...
אל הספר