דו שיח על בעיות החינוך בתיאטרון עמדנו מול לוח המודעות של התיאטרון והקולנוע . המורה הוציא את פנקסו הקטן ורשם בו משהו . פניו הביעו אי רצון . — פניך — אמרתי לו — היו עתה כאילו הכנסת לפנקסך "לא מספיק" לכל התיאטראות ובתי הקולנוע שבארץ . — לא — הצטחק — אני רק רשמתי לי את תאריך ההצגה של " בגרות" ב"הבימה , " רצוני לראות את המחזה . אומרים כי זהו מחזה המתאים ביותר ל"בעלי המקצוע" מסוגי . אגב , מדוע ממעטים כל כר בתיאטראות שלנו להציג מחזות העוסקים בפרובלימות פדגוגיות 1 — האמנם ? היו דווקא בעונה אחרונה הצגות אחדות על נושאים פדגו גיים ונדמה לי כי ספגתם מנה גדושה של ביקורת גם ב"בגרית" זו גם ב"טופאז" ש"המטאטא ... " — לא , ברצינות . — אם להשיב ברצינות , הרי אינני רואה טעם רב בשאלתך . התיאטרון במידה שהוא תיאטרון טוב מטפל תמיד בשאלות חינוך . האין הטראגדיה של שקספיר מחנכת t האין בקומדיה של מולייר כל האלמנטים של חינוך העם וחינוך הנוער ? גוגול כבר אמר בשעתו כי תיאטרון טוב הנו קא תידרה להמוני העם . ואשר לפרובלימות חינוכיות בפועל ממש — הרי בכלל ספק הוא אם חייב התיאטרון לעסוק ב"פרובלימה" באותה צורה כמו שעוסק...
אל הספר