( 2 ) הדילמה חייבת להציג קונפליקט אמיתי , בפניו ניצבת הנפש הפועלת הראשית של הסיפור , כשהדגש בדיון איננו על המעשה שצריך לעשותו אלא על הנימוקים למעשה . ( 3 ) הדילמה חייבת לכלול יותר מנושא מוסרי אחד , כדי לאפשר שיקול והכרעה בין חלופות מוסריות . ( 4 ) עליה לעורר חילוקי-דעות בין התלמידים ; עיקר הדיון הוא בין התלמידים לבין עצמם . ( 5 ) על המורה ( או המנחה ) להיות מנוסה בהכוונת הדיס ברמות המוסריות המתאימות . ( 6 ) יש הכרח באווירה חברתית בכיתה , המעודדת , תלמידים להתבטא באופן חופשי בשאלות מוסריות . ביקורת פילוסופית ראשית יש לציין את הביקורת הרעיונית . פיטרס מתאונן על כך , שקולברג מתעלם לחלוטין מתפיסות פילוסופיות אחרות של המוסר ושל החינוך המוסרי , לבד מזו האפלטונית-קאנטיאנית בגירסותיה השונות , המשמשת לו כבסיס לתורתו . למשל , אין הוא נותן את דעתו על המסורת של הפילוסופיה המוסרית התועלתנית ( אוטיליטריסטית , ( המטילה ספק בתקפותו של עקרון הצדק מכול-וכול . קולברג מזהה את השאיפה המוסרית עם שאיפה אוניברסלית לצדק , הטבועה באדם מלידה , ומשאיר אצל קוראיו את הרושם כאילו זוהי הגישה הפילוסופית היחידה האפשרית...
אל הספר