הקשורים הלכה למעשה עם שאלות של התנהגות מוסרית - תפקיד מרכזי . הוא מצא , שנוער זה מגיע לשלבים הגבוהים של שיפוט מוסרי בגיל צעיר יותר מאשר כל הנחקרים שלו ברחבי העולם . חיוב ושלילה בשתי הגישות עד כאן תיאור שתי האסכולות הרווחות בחינוך הערכי והנחשבות כעולות בקנה אחד עם השקפה הומניסטית . ההומניזם שלהן מתבטא בכך , שהאדם הוא הוא הבורר והבוחר , המחליט והקובע לגבי עולם הערכים שלו . אין תוקף לערכים שהם חיצוניים לאדם , שהם "מולבשים" עליו על ידי סמכות מחוצה לו . הוא ריבוני לעשות בעולמו הערכי כראות עיניו , כפי שמתאים לו ועונה על הייחודיות שלו . הפרט - הוא ורק הוא - אחראי לערכים שהוא בוחר , שהוא דוחה ושהוא מעדיף על אחרים . כך שקוטב החופש , בשדה של "חופש ומחויבות , " בא לידי מלוא הביטוי בשתי האסכולות גם יחד . בשתיהן הדגש לא על התוצר הסופי , בחינת "אלה ערכים ראויים שהאדם יאמץ לעצמו , " אלא על התהליך , תהליך של שיקול והערכה , של בניית מערכת ערכים אישית ייחודית . אין זה אירוע חד פעמי , שבו מגבשים מערכת ערכים לנצח ; זהו תהליך איךסופי ; הוא נמשך כל עוד חי האדם ונושם . מאפיין משותף נוסף לשתי הגישות טמון בהיב...
אל הספר