חיפה בסוף התקופההעות 'מאנית אלכס כרמל ' עד לראשית המאה העשרים היתה חיפה עיירת דייגים דלה ומזוהמת שמספר תושביה הגיע למאות אחדות , ' כך קראתי וכך עוד לימדו אותי ואת חברי בשנות ה 40 בבית הספר בחיפה . לאחר חקירה ודרישה הסתבר לי לימים , כי אותה הנחה , שהיתה רווחת אצל הדיוטות , לא זו בלבד שהיתה נטולת יסוד , אלא היפוכו של דבר הוא הנכון : דווקא העיר חיפה התפתחה בדור האחרון לשלטון התורכים בצורה נמרצת במיוחד , ורק בה מכל ערי הארץ גדלה האוכלוסייה למן שנת 1870 פי שישה ! ערב מלחמת העולם הראשונה , ובתום ארבע מאות שנות השלטון העות'מאני , כבר היה מעמדה של חיפה כעיר הראשית של צפון ארץ ישראל מוכר ומובטח . מספר תושביה עלה על שתי רבבות , והוא הלך ורב בהתמדה . סחר היבוא והיצוא בה היה בקו עלייה מתמיד , וכך גם תנועת הנוסעים בנמלה וברכבותיה . מיעוט אירופי מתקדם ורכ השפעה הבליט את אופיה הקוסמופוליטי של עיר הנמל , ורשת ענפה של בתי ספר , רובם קתוליים , הבטיחה לחלק גדול מאזרחיה רמת חינוך גבוהה במידה ניכרת מן הממוצע שהיה מקובל אז בארץ . כנגד השפה והתרבות הצרפתית , שהפיצו בתי ספר אלה , ניסתה גרמניה לנצל את מעמדם ה...
אל הספר