שתי פנים לפרשת תל דוי קרב תל חי בי"א באדר תר"ף והמיתוס שצמח בעקבותיו , מהווים זה יותר משבעים שנה חלק כלתי נפרד מהאתוס הלאומי . שנים רבות לא היו כמעט עוררים על הצורך להגן על יישובי הגליל ב 920 ו , על מיתוס הגבורה ועל ההנחה שיאצבע הגליל' נכללה בגבולותיה של ארץ ישראל לא במעט בזכות לחימתם ונפילתם שליוסף טרומפלדור וחבריו . בעשור האחרון יש על כך עוררים . יותר ויותר הועלו שאלות , כמו : האם היה זה נבון להגן על ארבעת היישובים הקטנים ? האם קרב תל חי נוהל כהלכה ? מדוע מיהרו מגיני תל חי , ובעקבותיהם אנשי כפר גלעדי , לסגת מיישוביהם ? והיכן כאן העמידה האיתנה ? ובנוסף לכך , יש הטוענים כי עמידת היישובים במשך יותר משלושה חודשים לא תרמה ולא כלום לקביעת גבול הצפון , והוא נקבע רק בשל שיקולים מעצמתיים . כדי להשיב על שאלות אלה ולהתמודד עם האמת ההיסטורית ( עד כמה שאפשר להגיע אליה ) שמאחורי פרשת תל חי . פנתה מערכת 'עידך לשני חוקרים המתמחים כסוגיית ההתיישבות בגליל העליון . נקדימון רוגל מייצג את הגישה הביקורתית , והוא עשה זאת בספרו יתל חי — חזית בלי עורף' ובפרסומים נוספים . ד"ר אלחנן אורן נמנה עם האסכולה המחקר...
אל הספר