תנופת ההתיישבות בנגב בעשור שקדם לקום המדינה רות קרק לקראת סוף שנות השלושים אנו עדים לתהליך גובר והולך של רכישת קרקעות בנגב — תחילה בידי אנשים פרטיים . ובשלהי התקופה — בעיקר בידי המוסדות הלאומיים . אם לפני תקופה זו היו הגורמים לרכישת קרקעות בנגב בעלי אופי מדיני לאומי , בעיקרם , בעשור שלפני קום המדינה נוסף לתהליך רכישת הקרקע וההתיישבות בחבל ארץ זה גם היבט בטחוני מובהק . נגבה — יישוב חלוץ בשנת 1937 פורסמה הצעת החלוקה של 'הוועדה המלכותית . ' לפי הצעה זו חולקה ארץ ישראל לשלוש רשויות : יהודית , ערבית ומנדאטורית . הנגב כולו נכלל במדינה הערבית . גבול המדינה היהודית הגיע בדרום לפי תוכנית זאת עד לאזור באר טוביה . בשנת 1939 פורסם 'הספר הלבן , ' וכצעד ראשון להגשמתו נחקק בשנת 1940 חוק הקרקעות . על פי הצעה זו נכלל הנגב באזור המנדאט הבריטי הדרומי . חלקו סווג כאזור ב , ' שבו נאסרה כל רכישת קרקע בידי יהודים , וחלקו כאזור ג , ' שבו היתה העברת קרקע ליהודים טעונה אישור מיוחד של הנציב העליון . פעילות רכישת הקרקעות בידי היהודים נראתה לבריטים כחריגה מהגבלות חוק הקרקעות , והתנגדות השלטונות לרכישות אלו גברה ו...
אל הספר