אליעזר דון יחיא שלילת הגלות בציונות הדתית העמדה של שלילת הגלות , לא רק כמצב של פיזור , שעבוד ומצוקה , אלא גם בהוויית חיים פגומה ופסולה , היתה רווחת ביותר באותם חוגים של התנועה הציונית , שגילו גישה עוינת כלפי המסורת הדתית היהודית . בגישתם של חוגים אלה נקשרה שלילת הגלות בעמדה של שלילה והסתייגות כלפי התרבות היהודית המסורתית , שעוצבה וטופחה בתנאי הגלות . לפי דעה זו , רבים מן הגילויים השליליים שיוחסו ליהדות הגולה , ובמיוחד עמדת הפסיביות והתלות שלה , מקורם היה נעוץ בגישתה של היהדות המסורתית , שהשלימה למעשה עם הגלות והמתינה באפס מעשה לגאולה משמים ' . על רקע זה מעניין היפוך היוצרות המסתמן בשנים האחרונות בשאלת היחס לגולה . בציבור החילוני בישראל ישנם כיום סימנים ברורים לנכונות גוברת לקבל למעשה את עובדת הקיום יחדיו של המדינה ויהדות התפוצות . לעומת זאת , דווקא בחוגים דתיים ניכרת מגמה להתגברות והקצנה בגישה של שלילת הגלות . בחוגים אלה קשורה גישה זו במידה רבה בעצם הפסילה העקרונית של קיום יהודי מחוץ לארץ הקודש , יהיה תוכנו של קיום זה אשר יהיה . ואולם אף הדתיים שבקרב שוללי הגלות מצרפים בדרך כלל נימוק ז...
אל הספר