האוכלוסייה הנכרית דוברת הארמית בארץ־ישראל בתקופה הרומית זאב ספראי

האוכלוסייה הנכרית דוברת הארמית בארץ ישראל בתקופה הרומית זאב ספראי הקדמה במחקר ארץ ישראל חוזרת ההבחנה בין שתי חברות אתניות : היישוב האוטוכטוני — יהודים ושומרונים ( ובסוף התקופה הביזנטית גם ערבים ;( והאוכלוסייה הנכרית 1 ההלניסטית . בספרות היהודית מופיע המונח גוי או נכרי כאילו כל הגויים מקשה אחת הם ( להלן . ( תפיסה כוללת זו שבתה כנראה גם את לבם של רוב החוקרים . לעומת זאת , חוקרי המזרח הרומי מתארים , כידוע , את החברה בפרובינקיות כמורכבת מגרעין נרחב למדי של אוכלוסייה הלניסטית וסביבה המון מקומי , אשר היה זר לתרבות ההלניסטית . על ציבור זה איננו יודעים הרבה , אך החל כמאה השלישית לסה"נ מתחילות לבצבץ עדויות המתייחסות לציבור זה ומהמאה הרביעית ואילך נשתמרו עדויות ספרותיות ואפיגרפיות על אודות שכבה חברתית זו . הדעת נותנת שהתמונה החברתית בארץ ישראל לא הייתה שונה מזו שבפרובינקיות אחרות . יש להניח כי גם בפרובינקיה יודיאה ( יהודה ) רוב , או לפחות חלק גדול , מהאוכלוסייה הנכרית לא היו שותפים לתרבות ההלניסטית , והיו אלה איכרים בכפרים או ההמון בשכונות העירוניות , אשר היו זרים ואף עוינים לתרבות ההלניסטית הר...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי