סיפורי בית המרחץ של טבריה מנחם הירשמן 1 אם בימי היוונים טיפחו את ההתעמלות , בימי הרומאים החלו לפאר דווקא את הרחצה . תענוגות בית המרחץ כללו טבילה בחמין ובצוננין וסיכה בשמן . הבלן שהפעיל את בית המרחץ סיפק שירותים נוספים , כמכירת ביצים טריות , ושלח ידו בעוד עיסוקים רבים 2 ומגוונים . כאן מצאו להם סופרים ונואמים ( ךטורים ) ציבור נינוח , שהקשיב ליצירותיהם . 3 אבל מעל לכל , האדם של העת העתיקה מצא בבית המרחץ מרגוע נפשי . את המרחץ קישטו בפסלים נאים , וגם זה תרם לשלווה וליופי של המקום . 4 והיהודים , ובמיוחד יהודי טבריה , נהנו אף הם מתענוגות אלו . כשדרשני ארץ ישראל ביקשו להאיר את המלים בקהלת ב ח : 'תענוגות בני האדם , ' אמרו בפשטות : אלה הם ' הדימוסיאות ( מרחצאות ציבוריות ) והמרחצאות' ( מדרש קה"ר , שם !( הלל הזקן ראה ברחצה לא רק תענוג אלא מצווה של ממש ( ויקרא רבה , לד ג ) ורבנן גמליאל הגן על זכותו להתרחץ בבית מרחץ המקושט בפסל של האלה אפרודיטי , באמרו : 'אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי . אין אומרים נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי , אלא אומרים נעשית אפרודיטי נוי למרחץ' ( משנה , עבודה זרה ג , ד . ( 5 חמי ...
אל הספר