בתי כנסת עתיקים בטבריה ובחמת זאב וייס במרוצת המאה השלישית בולט מקומה של טבריה בחיי היישוב היהודי בגליל , כמרכז תורה , הוראה והנהגה לעם ישראל בארץ ובתפוצות . מקום חשוב בחיי היישוב היהודי תופסים בתי הכנסת , עליהם ידוע מימי המרד הגדול , מתקופת יבנה ומהימים שלאחר מרד בר כוכבא , אולם עיקר הידיעות על בתי כנסת הן מן המאה השלישית והרביעית לספירה . המעבר של ר' יוחנן בר נפחא והסנהדרין מציפורי לטבריה במחצית הראשונה של המאה השלישית , הביא לגידול במספר תלמידי החכמים . יחד עמם עלה גם מספרם של בתי הכנסת ובתי המדרש , עד שבימיהם של ר' אמי ור' אסי מסופר על שלושה עשר בתי כנסיות בטבריה . המקורות התלמודיים מספרים על בתי כנסת רבים שהיו בחלקי העיר השונים . אחדים מהם נקראו על שם בני אדם , כגון 'סדרא דבר עולא' או 'בי מדרשא דבר עטייך . בתי כנסת אחרים נקראו על שם בעלי אומנויות כמו בית כנסת של טרסיים . סמוך לבית המועצה עמד בית כנסת הנזכר בשם 'כנישתא דבולי . ' בטבריה שהיתה מרכז היהדות תקופה ארוכה היו כתי כנםת של קהילות מן התפוצות בדומה לציפורי . בכתובת קבר שנמצאה בטבריה נזכר תאומסיוס שהיה ראש בית הכנסת של אנשי א...
אל הספר