עשר השנים הראשונות כשנים מעצבות חברה ומדינה שיח סופרים וחוקרים צ > 2 צמות ( מנחה ;( ברשותכם אבקש את הסופרת שולמית הראבן ( אז ריפתין ) לפתוח את הדיון בעדות על ימי פעילותה כקצינה במעברות . שולמית הראבן : כשהגעתי באוקטובר ו ' 5 למחנה קסטינה , אז מפקדת פיקוד הדרום , להחליף את קצינת המעברות שקדמה לי , רחל מכבי , לא זכור לי שראיתי את פקודת מבצע המעברות של הרמטכ " ל יגאל ידין , ולא היה לי מושג מה בדיוק המנדט שלנו . היה ברור שיש עבודה לעשות . היישוב חי באתוס התנדבותי , באים ועושים מה שדחוף לעשות . בוודאי שלחובבנות היה גם מחיר : ישבתי בחפיפה עם רחל , בתוך החול והרוח והאקליפטוסים היבשים של קסטינה , וקצין מבצעים מטלפן , קצת עצבני : "מהמטכ"ל רוצים לדעת כמה אנשים יש במעברות שצורפו לנו זה עתה , כי היתה חלוקה מחודשת . " שאלה לגיטימית , אבל התחלנו לגמגם , כי איש לא ידע . הסוכנות שהעבירה לנו את האחריות לא נקבה מספרים , הם רשמו רק משפחות 300 - משפחות , 700 משפחות - וזה מושג נזיל מאוד . באחריות פיקוד דרום היו ו ו מעברות , ובאחריות המשטרה - מעברה אחת , מגדל גד . רוב העבודות שנעשו במעברות במהלך השנה הקודמת...
אל הספר