דת ומדינה - חילוניים ,דתיים וחרדים

דת ומדינה - חילוניים , דתיים וחרדים אשר כהן מבוא בצהרי יום שישי , ה ' באייר תש " ח 4 ) ו במאי , ( 1948 התנהלו הוויכוחים על הנוסח של מגילת העצמאות במלוא עוזם . הנציגים הדתיים תבעו לציין את שם אלוהי ישראל , ואילו אנשי מפ " ם התנגדו לכך . לבסוף הכל הבינו , שניסוח מוסכם יימצא רק במידה ושם אלוהי ישראל ימצא אף הוא את מקומו בהכרזת העצמאות . דומה , כי השבת המתקרבת היתה גורם משמעותי בהסכמה שהושגה , כיוון שהיה ברור לכולם שטקס החתימה חייב להסתיים לפני כניסת השבת . תביעת מפ"ם לקשור בין שעת החתימה לבין סיומו הרשמי של המנדט הבריטי , בחצות , נתפסה בקנטרנות אנטי דתית ונדחתה על הסף . הכול יכלו לחתום ולחיות עם המלים הגואלות "מתוך בטחון בצור ישראל . " הללו איפשרו פרשנות נרחבת , שהשתרעה מנציגי הקומוניסטים שוללי האל , דרך בעלי האידיאולוגיה החילונית המיליטנטית שבמחנה הציונות הסוציאליסטית , עבור במנהיגי הציונות הדתית ועד לאנשי המחנה החרדי הלא ציוני . בן גוריון איפשר לרב מימון 1 לברך את ברכת "שהחיינו " המסורתית כשהוא עצמו יושב , כמובן , בגילוי ראש .  אל הספר
יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה