אחרית דבר

אחרית דבר נקודת המוצא לספר זה הייתה "שאלת הפילוסוף , " אותה שאלה שמקורה בזווית הראייה הפילוסופית , התוהה על אופן השפעתה של תאולוגיה אימננטית על אורח החיים התורני הלכתי . מנקודת מוצא זו התקדם הדיון כברת דרך : ראשית , אל ההבנה שלא תיתכן השפעה חד כיוונית של התאולוגיה על המעשה , ועל כן יש לבחון גם את הכיוון ההפוך ואת האפשרות להשפעה הדדית . שנית , אל ראייה מעמיקה יותר של תמונת עולמם של הבעש"ט ותלמידיו , אשר אינה מבחינה כלל בין תאולוגיה ומעשה , והמחייבת שינוי מהותי של הפרספקטיבה . תחילה הצבעתי על העובדה שכל אמירה "תאולוגית" משם הבעש"ט או תלמידיו מובאת בהקשר נורמטיבי , כתביעה מהאדם שיאחז באמונה או במחשבה מסוימת . יתר על כן , באופן סמוי או גלוי עלתה גם ההנחה שאמונה או מחשבה זו יש בה כדי להשפיע על ההוויה העולמית והאלוהית ולהחליש או להעצים את מידת האימננציה . עובדה זו כבר הראתה שאין לראשוני החסידים עניין בתפיסת עולם מופשטת , בתאולוגיה טהורה ומנותקת מעולם העשייה , באשר ההכרה והתודעה האנושית מגויסות לשם פעולה בעולם . למעשה הופכת הידיעה התאולוגית עצמה לעשייה דתית . לעניין זה הצטרפה תפיסת הלשון החסי...  אל הספר