של עשיית נחת רוח לבתו של רב אחא או לחתן ולכלה למעשה הגבורה של יעל להצלת עם ישראל . ניתן היה לומר כי המגיד ממזריץ' קובע מעין קריטריון שלפיו צריכה להיות הלימה בין העברה לבין ה"לשם שמים" המצדיק אותה , אך מה שיש בידינו הוא רק הדוגמה של "נדנוד עבירה" ובהתאמה "נחת רוח" בדרגה מסוימת , ולא מצאתי משם המגיד ממזריץ' התייחסות להדרכה מעשית לעברה חמורה לשמה . מעניין לציין כי ישנו דפוס החוזר ביחס לעברה לשמה בדומה לזה שתואר ביחס לעבודה בגשמיות , בנוגע למגמות השונות בכתבי ר' יעקב יוסף מפולנאה והמגיד ממזריץ : ' ביחס לעבודה בגשמיות יש אצל ר' יעקב יוסף מפולנאה אמירות קיצוניות בדבר האימננציה האלוהית עד כדי מוניזם ואקוסמיזם , לצד הערמת סייגים על גבי סייגים לשם חיזוק הנורמטיביות הדתית ותפיסת העולם הדיכוטומיה וההייררכית . אצל המגיד ממזריץ , ' לעומת זאת , לא נמצאה קוטביות כזו . הרעיון האימננטי מבוסס ומשמעותי הרבה יותר וכן הזיקה בינו לבין העבודה בגשמיות , ואין ביטויים קיצוניים של אימננציה ואף לא ביטויים קיצוניים לתפיסה דיכוטומית או להתנגדות לעבודה בגשמיות . באותו אופן נראה כי ביחס לעברה לשמה ישנה בדרשותיו של ר'...
אל הספר