לפעמים כסותרות , בדיוק משום שאין הן מתיימרות להגדיר מציאות אחת עקיבה ותמידית התואמת תורת אלוהות אחת , חוויה דתית אחת והנהגה מעשית אחת . נהפוך הוא , ישנו מכלול אין סופי של חוויות ותפיסות , ובהתאמה ישנו מכלול הנהגות , כפי שיובא בסעיף הבא באשר לדגמי העבודה בגשמיות . יחסו של המגיד למצבי הקיום השונים אינו אינדיפרנטי , והוא נוטה במובהק להימשך לחוויית האיון והשתיקה . בשונה מר' יעקב יוסף מפולנאה , השותף לאותן הנחות יסוד עקרוניות של המגיד ממזריץ' ואשר שאב אותן מאותו מקור , הבעש"ט , נדמה כי המגיד חושש פחות לכוון את שומעי לקחו אל עבר שיאה של החוויה המיסטית . הוא מרבה לדבר על המציאות כמוניסטית , על האפשרות האנושית להפוך לאין ובכך להתמזג באחדות הפשוטה , ועל האימננציה האלוהית בדרגות ההוויה השונות . הוא אינו נמנע מלהתייחס לצמצום ולאלוהות שלפני הצמצום או אחריו , ומשליך מהשינוי שחל באלוהות על הטרנספורמציה העצמית של האדם בדרכו הדתית מעלה . הוא מתאמץ הרבה פחות מר' יעקב יוסף לקבע בתודעת שומעיו את תמונת העולם הלוריאנית הפלורליסטית , הדיכוטומיה וההייררכית , ואינו ממהר לסייג כר' יעקב יוסף את הכמיהה לאחדות בא...
אל הספר