סיכום

כאמור , לדגם זה שורשים עתיקים בהגות שקודם החסידות , החל במדרש וכלה בספרי מוסר כשל"ה , קב הישר ואחרים . דגם זה מציג את התביעה הפשוטה ביותר , המובנת מאליה כמעט , באשר לשאיפה לטוטליות דתית . מה יכול להיות נכון יותר מאשר להביט על החיים כולם דרך הפריזמה של תרי"ג מצוות !? אף על פי כן שוליותו של דגם זה בדרשות ובמסורות משמם של מנהיגי החסידות בראשיתה , עד כדי היעדרותו מהמובאות בשם הבעש"ט או מדרשותיו של ר' יעקב יוסף מפולנאה , מעידה על חוסר הלימתו את המגמה המרכזית בראשית החסידות . אין בכך כדי להעיד על שוליותן של המצוות . ההפך הוא הנכון . בדרשותיו של ר' יעקב יוסף מפולנאה , למשל , מוקדשת התייחסות נרחבת למצוות , אך ר' יעקב יוסף מבכר דיון ברוחבן האיךסופי של המצוות מעבר להופעה המצומצמת שלהן , המוגבלת לקיום פיזי במקום ובנסיבות מסוימות , על פני קישור כל פרט בחיי החולין להופעה מצומצמת זו . לצד מרכזיותן של המצוות העדיפו ראשוני החסידים להורות על עבודה בגשמיות כמשמעה , בדרך כלל מתוך ראיית עומק של הנוכחות האלוהית בחומר , המאפשרת את קידושו מכוח ההכרה באימננציה והשאיפה להעצים אותה . דגם זה של עבודה באמצעות תוד...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן