פרק ה מ '' בכל דרכיך דעהו" ל"עבודה בגשמיות" מקיף למעשה את כל תחומי החיים וכי יש בו הרחבה ניכרת ואולי חובקת כול ביחס ל"גופי תורה . " סביר ביותר שהוגים חסידיים הושפעו מהיקף התוכן שייחס השל"ה ל"דרך , "pK אף שלא קישרו בין המסר של דבריו לאמירה הפרשנית ביחס לניסוח זה של דברי בר קפרא . מכל מקום נדמה , שבמעמד הנמוך והבסיסי שיש לדרך ארץ בהייררכיה של ההתנהגות הדתית יש כדי לתת תחושה שאין כאן תביעה שמעבר , כי אם קומה ראשונה מובנת מאליה , עם כל הקושי שבה . תהא אשר תהא הגדרת המושג "חסידות , " באופן כללי ביותר ניתן לומר כי מושג זה על כל גלגוליו מכיל יסוד של "לפנים משורת הדין , " של הליכה אל מעבר לתביעות הרגילות . נדמה כי בדרישה לנהוג בדרך px אין שאר הרוח הדרוש לחסיד , אין תחושה של מיצוי היכולת , אין המשמעות הטוטלית של "בכל , " המצרה בפרשנויות אחרות . בסעיף 5 של הפרק הקודם התבארה התביעה לדעת את האל בכל הדרכים לא במובן מרחיב , כי אם דווקא כקריאה להגבלת הדרכים . האם נמצא מגמה מצמצמת זו גם בחסידות ? נראה כי על פי רוב קוראים מנהיגי החסידות לעבודת האל בגשמיות , כלומר דווקא להרחבת העשייה הדתית לעבר מעשי הרש...
אל הספר