ארתור רופין וההתיישבות הציונית מרגלית שילה ' מקריות' — כך הסביר ארתור רופין ביומנו את שלשלת המקרים שהביאוהו להחלטה לעלות לארץ ישראל כנציגה של התנועה הציונית , ב . 1908 ' מקריות' — או הרגשת שליחות וייעוד ? רופין , שנולד כמזרח גרמניה כ , 1876 היה הבן הבכור למשפחה שירדה מנכסיה והגיעה כשנות ילדותו למצוקת רעב ממש . חוויות ילדות קשות השפיעו כלא ספק על חוסנו וכושר עמידותו של רופין . בשל המצוקה כביתו פרש בגיל 15 מבית הספר התיכון והחל לשרת כמתלמד בבית מסחר לתבואה . לכאורה הושמו לאל תוכניותיו לרכוש השכלה וידע , ועם זאת כתב ביומנו : 'סיכוי זה של חיים ללא תהילה — יש בו משום ביעות . בעניין זה דעתי כדעתו של קיקרו . כל עמלי ושאיפותי אין להם אלא תכלית אחת 1 — מוניטין בדורות הבאים . ' הרהורים בדבר ייעודו , כגון : 'אדם בלא אידיאלים הריהו כצמח כלא תפרחת . אדם שהגיעה שעתו להיפנות לעולמו ועדיין לא עשה כלום לטובת הכלל , הריהו כאילן סרק 2 שאינו נותן פירות' — לא פסו עם התבגרותו . ממחשבות על קידום האנושות בכללותה עכר להתעניינות מעמיקה בעם היהודי ובגורלו . האנטישמיות ששררה בגרמניה היתה כלא ספק הגורם שעוררו יו...
אל הספר