אליעזר שביד ארץ ישראל בחוויה הציונית : בין מסורת למודרניות הופעת הציונות כתנועה לאומית מודרנית חייבה חידוש של קשר העם לארצו כמולדת , הן מבחינת הלגיטימיות של הגדרתו כלאום מודרני הן מבחינת טענת הבעלות על הארץ הן מבחינת המוטיבציה לעלות אליה לשם התיישבות בעלת מגמה לאומית ארצית . קשר מסוג זה מסתמך על הזיכרון ועל התודעה ההיסטורית , הנלמדים מן המקורות הקנוניים תוך פירושם מחדש . ואכן ראשית מפעלה של התנועה הציונית היה התהליך המדרשי , שבא לידי ביטוי ברמות השונות של היצירה הספרותית והאמנותית : ההגות , המחקר , הסיפורת , השירה , המחזאות , המוזיקה , הציור והמחול , עיצוב טקסי החג והמועד ויצירת ההוויי החברתי במסגרות התנועתיות . המטרה הכוללת הייתה יצירת תרבות עברית חדשה שפניה לעתיד . תרבות בעלת היקף ועומק נוצרת כאמור מתוך משקעי העבר ויונקת ממסורת . הציונות לא יכלה להסתמך בעיצוב הזהות העצמית של העם רק על התרבות הלאומית האקטואלית של עמי אירופה , שמהם הושפעה , אף על פי שמבחינות רבות הייתה גם תרבות זו חלק ממורשתם העצמית של היהודים שהתערו בסביבותיהם . ההתעוררות הלאומית והשאיפה לחזור למולדת ולהחיותה באו אמנם...
אל הספר