יוני גארב דגמים של מקום מקודש במיסטיקה היהודית ורישומם במאה העשרים מבוא 1 במאמר זה בכוונתי להציג כמה דגמים או מודלים של מקום מקודש במיסטיקה היהודית של ימי הביניים , ולאחר מכן להתחקות אחר רישומם במאה החולפת — המאה העשרים . מטרתו של המאמר היא להניח מצע רחב לבירור התפיסות של מקום מקודש במאה החולפת באמצעות דיון מקיף באפשרויות הרעיוניות שנתגבשו ביחס לשאלת המקום המקודש במהלך הדורות . בירור , או במילים אחרות עיון , בנתיבי ההסתעפות וההרכבה של המודלים המוקדמים יותר יאפשר להבין בצורה טובה יותר את הסינתזות ואת הבררות בין המודלים הללו בכתיבה המיסטית של המאה העשרים . מטבע הדברים קיים בארצנו דיון מחקרי מקיף למדי על מקום מקודש , וממילא 2 על מקומה של ארץ ישראל במיסטיקה היהודית . מחקר זה מראה כי ניתן לחלק את הדגמים של תפיסת מקום מקודש לשניים : דגמים התופסים את המקום המקודש באופן מילולי ממשי , ודגמים המתיקים את המקום המקודש אל עולמות פנימיים 4 3 ורוחניים , ובניסוחה של חביבה פדיה : 'ארץ ממש וארץ של רוח . ' למרות שהדגם הראשון הוא הנפוץ יותר , הרי שמבחינה מחקרית יש עניין רב בהנגדה ובהשוואה בין ברצוני להודו...
אל הספר