א . קבלת שבת המונח "קבלת שבת" במובן קידום בואה של השבת במזמורים ובתפילות , כפי שנהוג 1 בימינו , לא היה מוכר בימים קדמונים . בתלמוד מצאנו זכר לדבר . ר' חנינא היה מתעטף " ) כבגדים נאים" — רש"י ) בערב שבת לפנות ערב , ועומד ומכריז : "בואו ונצא לקראת שבת המלכה" " ) כאדם המקבל פני מלך" — רש"י . ( ועל ר' ינאי מסופר , שהיה לובש בערב שבת את בגדיו ( המיוחדים ) וקורא ן "בואי 2 כלה , בואי כלה" " ) כחתן היוצא לקראת כלתו . ( " קבלת שבת זו של שני אמוראים אלה היתה נעשית בערב שבת בין השמשות , סמוך 3 לכניסת השבת . מנוסח הגמרא במובאות שבראשונים נראה , כי קבלת שבת זו היתה מלווה בריקודים . רבנו חננאל בפירושו לבבא קמא לב ע"ב מצטט את הגמרא בזה הלשון : "כר' 1 סדר קבלת שבת שלנו יסודו במאה השש עשרה במקובלי צפת וירושלים , שנהגו לצאת מחוץ לעיר , לשדות , לחקל תפותין , כשהם לבושים בגדי לבן , לקבל פני שבת . ביציאתם היו שרים מזמורי תהלים : צה ( לכו נרננה ) — צט ( ה' מלך ירגזו עמים , ( כט ( מזמור לדוד הבו להי ) ואת הפיוט "לכה דודי , " שחיבר ר' שלמה הלוי אלקבץ , מתלמידי האר"י . משפסק המנהג לצאת לשדות , נהגו לצאת לחצר ב...
אל הספר