ישראל היו עונים בקול את חציו השני של הפסוק . למשל , משה אמר : אז ישיר , ובני ישראל אומרים : אשירה לה ; ' משה אמר : עזי וזמרת יה , וישראל אומרים : זה אלי ואנוהו ; משה אמר : ה' איש מלחמה , וישראל אומרים : ה' שמו . וכן היו נוהגים לקרוא את שמע בציבור בבית הכנסת . החזן היה אומר ! שמע ישראל ה' אלהינו , והקהל עונה בקול ו ה' אחד . כך היה סדר אמירתן בציבור גם של יתר פרשיות שמע וברכותיה . אמירה זו בציבור מכונה "פורס 26 את ( על ) שמע . " ו . זמן קריאת שמע של ערבית , לדעת ר' אליעזר מאימתי קורץ את שמע בערבית ? משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתם עד סוף האשמורה הראשונה , דברי ר' אליעזר . המועד הניתן במשנתנו לראשית זמן ק"ש של ערבית : "משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן , " מתפרש , לפי המקובל , מתוך ההנחה שהכוהנים הנזכרים הם כוהנים שנטמאו , האסורים לאכול בתרומה עד שיטבלו ויעריב שמשם . כשהותר לכוהנים אלה לאכול בתרומתם , כלומר משהעריב השמש , מתחיל זמן ק"ש של ערבית . ברם מה ראו חכמים לתת סימן לדבר על פי טבילתם והערב שמשם של כוהנים טמאים , אשר יש להניח שמועטים היו והיטהרו בצנעה ולא בפומבי ? — עמד על כך ר"ש אלב...
אל הספר