ברם היו חכמים , בני זמנו של ר' עקיבא ותלמידיו , אשר ידעו כי הרשימה ומספרה אינם מוחלטים ואינם מחייבים כלל . שהרי הרשימה נתחברה על ידי חכמים , אשר "מדעתם בררו המלאכות החשובות 47 , " בהסתמך על סדרי עבודה מקובלים , כגון : סדורא דפת , סדר סעודה של בשר , סדר הכנת הלבוש וכדומה . לכן הרשו לעצמם שלא לקבל את הרשימה כפי שהיא , אלא להוסיף עליה או להפחית ממנה , בהתאם לדעתם ולמסורת שבידיהם , "כי לא מסרן הכתוב אלא לחכמים . " אכן , המונחים "אב מלאכה , אבות מלאכה , " אינם מצויים כלל במקורות קדומים . המונח " אב מלאכה" איננו מופיע בשום מקום אחר במשנתנו חוץ מבמשנת שבת פרק ז שלפנינו " . הסיבה היא כאמור , שבימים ראשונים לא הבחינו כלל בין מלאכה למלאכה , אף לא בין אב לתולדה , כי לא היה כל הבדל ביניהם . על ר' אליעזר בן הורקנוס , המהלך בדרך ההלכה הקדומה , נאמר בצדק "אנן לא שמעינן ליה לר' אליעזר דקרי להו אבות ותולדות" ( הרמב"ן בחידושיו לשבת , ראש פרק הזורק . ( שהרי הוא , כאמור , מחייב על כל מלאכה ומלאכה , גם על תולדה הנעשית יחד עם האב שלה " . י ו . התולדות גיבושו של הכינוי "אבות מלאכות , " והתייחסותו לשלושים ותש...
אל הספר