גורמים פנימיים

היתה כמעט מיסיונרית , והושקעו מאמצים אדירים לגייס את הציבור לחברות במפלגה ולהתוות לו אורח חיים בהתאם לעקרונות האידיאולוגיים המתאימים - והציבור במידה רבה אכן נענה לקריאה זו . ואולם כעבור זמן דעכה ההתלהבות האידיאולוגית הזאת בקרב הציבור . מגמה זו השפיעה על מספר החברים החדשים שגויסו , או שהצטרפו , למפלגות לאחר קום המדינה ועל טיבם . מנהיגות המפלגה המסורתית לא היתה כמובן מעוניינת ביותר בחברים "לא מאמינים , " אבל התקשתה לחנך את החברים החדשים האלה בדרך האידיאולוגית "הנכונה . " כדי שלא לפגום בטהרת האידיאולוגיה של מפלגתם ( דבר שהיה עלול גם לסכן את מעמדם האישי ואת כוחם בתוך המפלגה , ( הגבילו רוב המנהיגים את מספר החברים החדשים - ויתרה מזאת , אף לא חיפשו חברים חדשים שלא היו מובנים לקבל עליהם את עול האידיאולוגיה המקובלת . ושוב מנעו גם בדרך זו ( או לפחות עיכבו בהרבה ) את התחדשות המפלגה ואת ריענונה . גורמים פנימיים ה . גורל המפלגה - כבר רמזנו שחלה ירידה כללית בחברות מפלגתית בשנות השישים והשבעים , אבל הדבר נכון באופן יחסי ( באחוזים , בהשוואה למספר הבוחרים בכלל , ( ולאו דווקא במונחים אבסולוטיים . דווקא ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן