רבים של אי ציות גלוי ועוד פחות מהם - של אלימות ושל חתרנות מדינית . חוסר הלגיטימיות של אי ציות פוליטי במורשת היהודית משתקף אפוא היום בשיעור הנמוך למדי של אי ציות מוצהר וגלוי בפוליטיקה הישראלית . מרדנות מחברי התנ"ר נוקטים מידה של רו ערכיות בעניין הלגיטימיות של המרדנות . אין בתנ"ך כל אהדה למרד שתכליתו קידום עצמי פוליטי ( למשל , אבשלום נגד דור המלך , אביו . ( אולם כשיש סיבות מוסריות או דתיות מוצדקות למרדנות , נוקט התנ"ר עמדה ניטרלית . כמה וכמה מרידות אכן מצליחות , והמקרא אינו מסתיר אותן . לעומת זאת , אין הוא מתלהב מהן התלהבות יתרה , וניכר איפוק רגשי בסיפור המאורעות . למעשה , היחס הדו ערכי כלפי המרדנות כדרך הבעה אופוזיציונית קיים במסורת הפוליטית היהודית כולה . הדבר מתגלה בפעם הראשונה בטיפולו הזהיר של שמואל הנביא במלך שאול הסוטה מן הדרך הישרה . לאחר כמה אזהרות בדבר התנהגותו הלא מקובלת של שאול , ממליך שמואל את דוד ליורשו של שאול . ואולם הפרט החשוב כאן הוא עצם הדבר שאין שמואל מתאמץ להפיל את שאול מכס המלכות , כלומר שמואל איננו קובע שום תקדים של פעילות מרדנית . הסיפור השני של דוד המסרב להרוג את ...
אל הספר