דרך המחאה מתחילת דרכם כאומה מתגבשת היתה המחאה הדרך העיקרית של היהודים להביע התנגדות פוליטית . ובפרשת השבוע הראשונה המפרטת את המאורעות מייד לאחר יציאת מצרים ( שמות , י"ד י"ז ) אפשר למצוא לא פחות מארבעה מקרי מחאה ציבורית ! יחסה של התורה לתופעת המחאה מורכב במקצת . ברור שבהרבה מקרים אין התורה רואה את המחאה בעין יפה , אבל על פי רוב אין "המפגינים" נענשים בשל מחאתם המילולית . בפעמים המעטות שהמוחים אכן נענשו , גבלה המחאה במרד או לפחות באי קבלת מרותו של המנהיג , כמו בסיפור המרגלים ( במדבר , י"ד : . ( 4-1 מעניין , אבל לא מפתיע , שברגע שמוקם שלטון מרכזי חזק בדמותו של מלך נעשה יחסו של התנ"ך למחאה ציבורית חיובי יותר , ואין זה מקרה שמוסר הנבואה מתפתח דווקא בתקופה שהמלכות מתחילה את דרכה . הראשון , למעשה ( בדמותו של שמואל , הנביא הראשון לאחר משה , ( הקים את השני - כמו להקדים תרופה למכה . אין צריך להרחיב את הדיבור על אחד המוסדות "הפוליטיים" הייחודיים ביותר במורשת היהודית - הנביא . מדובר באנשים אמיצים שקיבלו עליהם להיות "המצפון החברתי , " ולא זו בלבד שהם מחו , בלשון בהירה וחד משמעית , נגד עברות של העם א...
אל הספר