מהפכה חוקתית בית המשפס העליון הכיר בעליונות הנורמטיבית של חוק י 0 וד : כבוד האדם וחירותו וחוק 0 ' וד : חופש העיסוק . ב'ת המשפט יכול לבטל חוק של הכנסת הפוגע בזכויות המוגנות בחוקי יסוד אלה . לא עוד "רשאי המחוקק הכל יכול להתיר את הפגיעה באזרח ללא דין וללא דיין" בעיית החוקה והכרה חוקתית בזכויות היסוד של האדם טורדים את המדינה מיום הקמתה . חוקה לא ניתנה בישראל בדרך הרגילה , במעמד חגיגי וחד פעמי , על יסוד הסכמה רחבה של העם , בשעת רצון . ההבטחה שניתנה בהכרזה על הקמת המדינה מיום 15 באפריל , 1948 על "חוקה שתיקבע על ידי האסיפה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ ו באוקטובר 948 ו " , הושעתה לזמן בלתי מוגבל . החלטה של הכנסת , המכונה החלטת הררי , הסמיכה את ועדת החוקה , חוק ומשפט לחוקק את החוקה "פרקים פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו . הפרקים יובאו בפני הכנסת , במידה שהוועדה תסיים את עבודתה , וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה " .
אל הספר