שלושה חודשים בגוש הנצור אוריאל אופק כל אדם זוכה לאירוע חד פעמי , שגם אם הוא קצר ובודד , הריהו מטביע בו את רישומו לכל ימי חייו . כזה הוא הפרק גוש עציון בחיי שלי . כשלושה חודשים בלבד שהיתי בגוש הנצור , עם 'הפוגה' קצרה בין שהייה לשהייה י ואף על פי כן דומה שאותה תקופה קצרה ומסוערת הטביעה בי את רישומה בצורה עמוקה יותר מאשר כל אירוע אחר שהייתי שותף ד"ר אופק הוא סופר וחוקר ספרות ילדים . בתש"ח לחם בגוש עציון . לי : ואף שעברו שנים רבות כל כך מאז נעקרתי מן הגוש העולה באש , עדיין חש אני עצמי שייך אליו , קשור אל נופו , אחד מבניו . בדפים הבאים אנסה לספר על הימים שעשיתי בגוש , כשעיקר החומר שישובץ בהם הוא תעודות ומסמכים השמורים עמי מאז — מכתבים , דפי יומן , תצלומים ועוד . ימים ראשונים ביום שכת , כ"ג בכסלו תש"ח 6 ) בדצמבר , ( 1947 קרוב לשעת הצהריים , נכנס אוטובוס ' אגד' לתחומי הגוש ונעצר מול השער הסגור של כפר עציון . המועד — שבוע בדיוק לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל וראשית 'המלחמה על הדרכים' ; הנוסעים — שלושים בחורי פלמ"ח ושלוש בנות , שלוקטו בחופזה מקרב ה'רזרבה' הירושלמית ומשקי הסביכה , כדי לשמש ...
אל הספר