פרק שלושה עשר " גילוי הרוח שבאדם זוהי יצירה " י השגחה ונבואה בחתימת 'איש ההלכה' דן הרי"ד בהרחבה בשיאי היצירתיות , לאמור בהשגחה ובנבואה . בסעיף החותם את החיבור שוקעת המשמעות של היצירתיות כהגשמת ההלכה בעולם האיכותי-החיצוני ותחתיה חוזרת וניעורה היצירתיות ההלכתית-העיונית הפנים-הכרתית . במקום זה הבהיר הרי"ד , שגם הדיון במוסר ובאסתטיקה של איש ההלכה נערך במתודה הטרנסצנדנטלית . ובלשון פשוטה : הכרת איש ההלכה , רצונו המוסרי ופעילותו האסתטית מושתתים כולם על אותן הנחות יסוד הנוהגות באידאליזם ההכרתי-ההלכתי . הרי"ד חתר בסוף 'איש ההלכה' להעתיק לתחום התודעה ההלכתית אותה אחדות תודעתית ( הכרה , מוסר ואמנות ) שביקש הרמן כהן בשלושת הכרכים של 'שיטת הפילוסופיה' שחיבר . הרי"ד שילב בדיונו שורה של רמזים , שלפיהם היצירתיות ה'אמתית' משתקפת במהלכים התבוניים הפנים-הכרתיים , ופניה השונים נחשפים כאמור על ידי המתודה הטרנסצנדנטלית . איש ההלכה יוצר את אישיותו דרך פיתוח ההכרה ההלכתית האפריורית , כפי שנראה בפרק זה , ובכך מתמצה גם הממד הנבואי שלו . פסגת היצירתיות : ( 1 ) השגחה הדיון בסעיף השלישי של חלקו השני של 'איש ההל...
אל הספר