פרק רביעי דגם שני של איש דת : קאנט הדיון בדמותו של קאנט נראה לנו ציון דרך מהותי בהבנת מבנה האישיות של איש הדת , וכפי שנראה להלן גם בהפקעת מאפייניה של אישיות זו מאיש ההלכה . בשונה מהצגת הרמב"ם כאיש דת , שנועדה להדגיש ולהמחיש את תהליך השחזור של התודעה הדתית היהודית , תיאור קאנט כאיש הדת נועד למקם טיפוס זה במסגרת עולם הפילוסופיה הכלליתהמודרנית . תיאור זה נסב רובו ככולו על מקומו של 'הדבר כשהוא לעצמו . ' אנו נטען כי יש כאן הצגה מגמתית . הרי"ד ביקש בדיון הרלוונטי ב'איש ההלכה' להבליט את עדיפות איש הדת היהודי על פני איש הדת הכללי , ובכך יצר טיפולוגיה חדשה ומסועפת של איש הדת . המוחלט כבר נוכחנו לדעת , שאיש הדת שהרי"ד דן בו הוא הטיפוס המשלב את הדת עם הדעת . הוא מבקש את הנעלם מתוך הכרת החוקיות המדעית ועל יסודה . הוא מורכב הכרה על גבי הכרה . ההכרה הראשונה היא הכרת החוקיות המדעית , ועניינה אקספליקציה וניסוח מתמטי ; והשנייה היא הכרה דתית מסוג מיוחד , לאמור הכרת הנסתר והטרנסצנדנטי . עניינה של הכרה זו הוא עמידה לנוכח הנעלם והחידתי , בניגוד להכרה מסוג החישוף והגילוי . הרי הרמב"ם , בבחינת דגם של איש הדת...
אל הספר