חנה כשר " הבט נא השמימה" על ההגות היהודית בעקבות המדרשים מטרתו של דיון זה היא להציג קו מסוים המופיע במשנתם של הוגים שונים בימי הביניים ובעת החדשה כאשר הם דנים באפיון אמונתו של אברהם , אביהם של המאמינים ' . אברהם , אשר לא ירש את האמונה מאביו ולא קיבלה מסביבתו הגאוגרפית , מוצג כמי שזכה להכיר את היושב בשמים בזכות התבוננותו שלו . חלקם של ההוגים מדגישים כי ההסתכלות כלפי מעלה באמצעות כלי התבונה היא הערובה לאמונה הנכונה . לדידם של אחרים ההתבוננות בשמים היא פריצת נתיב שיש להמירו בהמשך בדרך מלך שונה . אלו ואלו מסתמכים במידה רבה על המדרשים השונים אשר באו לפרש את כתובי התורה . בספר בראשית ( טו , ( 6-5 קודם תיאור כריתת הברית בין הבתרים , מוצג המפגש בין אברהם ובין אלוהיו כדלקמן : ויוצא אתו החוצה , ויאמר : הבט נא השמימה וספר הכוכבים , אם תוכל לספר אתם . ויאמר לו : כה יהיה זרעך . והאמן בה , ' ויחשבה לו צדקה . היעדרם של מקראות המפרטים את ראשיתו של אברהם היה בו מן הסתם כדי לשמש אתגר להסבר דרכו של אברהם אל האמונה . בספר יהושע נתפרסמה גנותם של אבות אבותיה של האומה העברית : "כה אמר ה' אלהי ישראל : בעבר הנ...
אל הספר