שניתן על ידי התאחדות האיכרים . אותה מציאות חיים שתיאר בן גוריון לא רק שהיה בה מן ההבחנה המעמדית , אלא מטבע הדברים היה בכוחה ליצור תחושה של מעמדיות , של קיפוח מעמדי ושל קיום גישות אנטי לאומיות . תחושה זו יצרה גם גישות מעשיות במישור המקומי , בתחומי חיים שונים וביניהם גם בתחום החינוך , לעתים בניגוד לתפיסה הכללית ולמדיניות של תנועת העבודה . היתה זו מציאות חיים בה זכות הבחירה לוועד המושבה נקבעה על'ידי צנז קרקעי כדי למנוע בעד הפועלים ליטול חלק בבחירת המוסדות המקומיים ואשר מנעה בעד הפועלים העבריים מלקבל עבודה . ' כך גם נבחרו ארגוני הורים אשר ייצגו את שאלות החינוך במושבה מבלי שהפועלים יהיו זכאים לבחור ולהיבחר אליהם . תיאור הדברים על תוצאותיהם המעשיות , יש בו כדי לסייע להארת הוויכוח אודות דרכו של חינוך ילדי העובדים , ולהבנת טיבם של התחושה והביטוי המעמדיים בשאלה זו בתוך תנועת העבודה , בהם נגענו בחלק הקודם של הספר . מחד , מיעוט בתנועה אשר ביטא את עמדותיו בשאלת התקומה הציונית בארץ במונחים מעמדיים סוציאליסטיים על כל המשתמע מכך לגבי שאלות החינוך . ומאידך , הרוב , אשר האמין בתהליך המוביל ממעמד לעם עו...
אל הספר