תנועת העבודה ורעיון העבודה תהליכים היסטוריים שונים הבשילו נכונות של אומות לקלוט את הרעיונות הפדגוגיים החדשים . החברה האמריקנית , שנוצרה בתהליך התמזגות של קבוצות חברתיות בעלות רקע ותרבות לאומיים מגוונים , שונה היתה מן החברה הגרמנית בעלת מסורת ממושכת של חלוקה למדינות רבות , שהוצרכה לחנך , כתוצאה מתנאים חדשים , אזרח נאמן לשלטון המרכזי . גם ברוסיה נוצרה מציאות חדשה , שהפכה את הסדר החברתי הקיים וחיפשה דרכים לחינוך כוח העבודה למען עיצוב חברה חדשה . המציאות בארץ ישראל שונה היתה מכל אלה . בחברה ללא מסגרת מדינית עצמאית וללא כלים ממלכתיים , הלכה והתגבשה שאיפה לעצב מחדש את אורח החיים הלאומי . לא המהפכה התעשייתית וחידושי המדע והטכנולוגיה הכתיבו את צורכי החברה והחינוך בארץ ישראל , אף לא הצורך בהעלאת תודעת השותפות הלאומית . מול השאיפה לקידמה עמדה ההכרה כי התחיה הלאומית היהודית פירושה חזרה אל מקורות העבר , לאורח חיים של עם עובד אדמה במולדתו ומפתח תרבות חיים עממית . על מנת שמשמעותו של רעיון העבודה תובהר יש לציין שתי הנחות : א . עקרון העבודה העברית לא נתפס , ביסודו של דבר , רק בחינת אמצעי לתיקון הנדבך ...
אל הספר